,

רוצה או צריכה תמיד

כולנו מכירות את הרשימה הרשמית והלא רשמית של צריכה: צריכה לקום בבוקר, צריכה להכין כריכים/אוכל, לשלוח את הילדים, לנקות, לסדר, לטלפן, ללכת ל…, לעשות את, וזו רק התחלת הרשימה.
הצריכה הזו, רודפת אחרינו כל היום ונושפת לנו בעורף. האמת היא שבא לי להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לצאת מהמיטה הבוקר, או בכלל עד להודעה חדשה. אני קמה רק בגלל שאני צריכה.

מזדהות?

הנושא הזה הוא אחד מהנושאים שהופך לדיון סוער בסדנאות שלי. מה, לא צריך לקום בבוקר? לא נשלח את הילדים לבית הספר? אני לא חייבת לבשל? לעשות כביסות? ומה עם קניות? מה עם עבודה?
האמת היא שלא. לא צריך!

לא חייבים כלום

את יכולה להישאר כל היום במיטה בדיוק כמו כשאת חולה או אחרי לידה. הילדים ילכו לבי”ס או שלא. את לא חייבת לבשל. אפשר גם לחיות מסנדוויצ’ים (כמו בתקופת הצנע). על כביסה את שואלת? שילכו עם מה שנשאר בארון או מקסימום עם מה שמלוכלך (מה עושים בתשעת הימים?). לשלם חשבונות? מקסימום יסגרו לך החשמל או המים.
בעצם, חוץ מלנשום, לא חייבים כלום.
לפני ארבע שנים היתה לי דלקות ראות קשה ולא יכולתי להרים את ראשי מהכרית במשך שלושה שבועות. הייתי כל כך חלשה שאפילו לא היה לי מושג מה קורה עם הילדים. אפילו לא שמעתי אותם ברקע.
והבית – או שמשפחה / חברות שלחו אוכל, או שאכלו מה שיש: לחם, גבינה ושאר דברים שאפשר להכין בלי לבשל.
כביסות – הם לבשו מה שנשאר בארון או ש… (אני מקווה שהילדים סיפרו לכל המורות שאני חולה כדי שלא יחשבו שאני אמא מזניחה במקרה הרע, ובמקרה הטוב אפילו יציעו עזרה).
הבנתי מתוך המחלה, שבעצם, כל אותם דברים שאנחנו חושבים שחייבים לעשות, אנחנו רק אומרים לעצמינו שאנחנו חייבים.
יתר על כך, האמירה הזאת ממש לא נכונה. אפשר לחיות גם בלי. בלי אוכל מבושל, בלי בגדים נקיים כל יום, בלי חלונות מבריקים ורצפה נקייה. אנחנו לא חייבים!

אנחנו רוצים

ועוד דבר שהבנתי – זה כמה שאני רוצה.
אני רוצה לנקות כדי לחיות בבית נקי ומסודר. אני רוצה לבשל כדי שיהיה פה בבית אוכל טעים ומזין. אני רוצה שיהיו בגדים נקיים בארונות. אני רוצה לעבוד כדי לחיות בצורה מכובדת ומכבדת. אני רוצה שיהיה לי עסק מצליח. ואני רוצה שיגידו שאני מקצועית ויעילה.
עכשיו, התמונה השתנתה.
זה לעשות בדיוק את אותם פעולות, אבל במקום לעשות אותם מלחץ, כי אני חייבת, אנחנו יכולים לקחת נשימה עמוקה, ארוכה, ולעשות את הדברים כי אנחנו רוצים. כי זה חשוב לנו. כי זה ערך עבורנו.
יחי ההבדל!
אז מהיום, לפני שאת מתכופפת כדי לנקות את מיץ התפוזים שנשפך על הרצפה בתסכול, תזכרי: את לא חייבת. את יכולה להשאיר את זה על הרצפה עד שזה יתייבש, וכל פעם שאת עוברת שם באזור הנעליים ידבקו לרצפה. רק אם את רוצה שיהיה לך נעים ונקי את יכולה גם לבחור לנקות את המיץ שנשפך.
פתאום כשלא תצטרכי לעשות כלום, תגלי כמה את רוצה לעשות!